התחדשות עירונית בישראל היא פתרון חשוב למצוקת הדיור ולחיזוק מבנים ישנים. המדינה מציעה תמריצים כלכליים ליזמים ולרשויות המקומיות, כמו הגדלת זכויות בנייה, מענקים כספיים, פטור מהיטל השבחה, והליכי אישור מהירים. לדוגמה, בפרויקט מתחם גיורא ברמלה, הוחלפו 750 דירות ישנות ב־3,206 דירות חדשות, בליווי תוספת של 5% בזכויות הבנייה ליזמים שהחלו בבנייה תוך 7 שנים.
עיקרי התמריצים:
- תמ"א 38: תוספת קומות, פטור מהיטל השבחה, ושדרוג דירות קיימות.
- פינוי-בינוי: הגדלת זכויות בנייה ורווח יזמי של 16% לפחות.
- מענקים לרשויות מקומיות: 25,000–30,000 ש"ח לכל דירה חדשה המאושרת.
- פריפריה: תמריצים ייחודיים לעידוד פרויקטים מחוץ למרכז הארץ.
למה זה חשוב?
התמריצים מזרזים פרויקטים, משפרים תשתיות, ומגדילים את מלאי הדיור. עם זאת, יש לעמוד בקריטריונים ברורים כמו עמידה בתקנים (כמו תקן 21) ולוחות זמנים מוגדרים.
המשך המאמר מספק פירוט על סוגי התמריצים, הקריטריונים לזכאות, ואתגרים שיכולים להתעורר בתהליך.
תמריצים ממשלתיים בתמ"א 38
הפחתות מס וזכויות בנייה
תמ"א 38 נועדה לעודד התחדשות עירונית באמצעות תמריצים כלכליים שמוענקים הן לדיירים והן ליזמים. עבור הדיירים, מדובר בשדרוג משמעותי של הדירה הקיימת או קבלת דירה חדשה לגמרי, הכוללת ממ"ד, מעלית, מרפסת ולעיתים גם חניה. כל העלויות הקשורות לפרויקט – כמו עורכי דין, תכנון, ניהול ובנייה – מכוסות על ידי היזם.
היזמים, מצידם, נהנים מהגדלת זכויות הבנייה מעבר למה שמוגדר בתב"ע, מה שמאפשר להם למכור דירות נוספות ולממן את הפרויקט. הערכות מראות כי פרויקטים אלו יכולים להעלות את ערך הנכסים בכ-30% ואף יותר. כדי להבטיח את הכדאיות הכלכלית של הפרויקטים, רבים מהם נהנים ממדיניות של פטור מהיטל השבחה.
בנוסף, הממשלה מספקת תמריץ גם לרשויות המקומיות המאשרות פרויקטים תחת פטור זה. כל יחידת דיור חדשה שמקבלת היתר בנייה עשויה לזכות את הרשות המקומית במענק של 25,000 עד 30,000 ש"ח. חשוב לציין שהתוכנית חלה רק על מבנים שהיתר הבנייה המקורי שלהם הונפק לפני שנת 1980, ושאינם עומדים בתקן 413 לעמידות בפני רעידות אדמה. לצד ההקלות הכלכליות, תיקון 136 מביא עמו שינויים משמעותיים בניהול המקומי, כפי שיוסבר בהמשך.
שינויים בתיקון 136
תיקון 136 לתמ"א 38 מציג חידושים שמטרתם לשפר את תהליך ההתחדשות העירונית, תוך חיזוק סמכויות הרשויות המקומיות. כיום, הוועדות הארציות לתכנון משתפות פעולה עם הרשויות המקומיות, במיוחד בנוגע להגבלת גובה מגדלים בפרויקטים רחבי היקף.
אחד החידושים המרכזיים בתיקון הוא "תמריץ מימוש", שמאפשר ליזמים להגדיל את זכויות הבנייה או את מספר יחידות הדיור בפרויקט ב-5%, בתנאי שיתחילו בבנייה תוך שבע שנים מאישור התוכנית. תוספת זו מדגישה את תפקידן המרכזי של הרשויות המקומיות בתהליכי האישור.
כחלק מתמיכה רחבה יותר בהתחדשות עירונית, הממשלה חתמה על הסכמי מסגרת עם ערים כמו קריית גת, חולון, פתח תקווה, רמלה, יהוד ואשקלון, בהיקף כולל של 120 מיליון ש"ח. עיריות המעוניינות ליהנות מהמענקים הללו נדרשות להחזיק מלאי תכנוני של לפחות 2,500 יחידות דיור במסגרת פרויקטי התחדשות עירונית.
יצחק גולדקנופף, שר הבינוי והשיכון, התייחס לנושא ואמר:
"הסכמי המסגרת שחתמנו היום הם חלק ממדיניות רחבה לקידום התחדשות עירונית ברחבי הארץ חיזוק מבנים לתרחישי רעידת אדמה, הגנה על דירות וחידוש תשתיות שכונתיות".
sbb-itb-656f529
תמריצים ממשלתיים לפינוי בינוי
הגדלת צפיפות ומענקים
פרויקטים של פינוי בינוי מחויבים להבטיח רווח יזמי של 16% בהתאם לתקן 21, בניגוד לכ-10% שהיו נהוגים בתוכניות ישנות יותר. כדי לעמוד בדרישה זו, הממשלה מאפשרת הגדלת זכויות בנייה, מה שמאפשר ליזמים להגדיל את הכנסותיהם. הכנסות אלו משמשות למימון דירות חדשות לדיירים הקיימים, לשדרוג התשתיות ולשמירה על רווחיות הפרויקט.
בנובמבר 2024, הוועדה הארצית לתכנון ובנייה לאתרי דיור מועדפים אישרה פיילוט במתחם "גיורא" ברמלה, הכולל 3,206 יחידות דיור חדשות במקום 750 דירות ישנות. במסגרת הפיילוט, נוסף "תמריץ מימוש" של 5% בזכויות הבנייה, כלומר תוספת של כ-160 יחידות דיור, בתנאי שהבנייה תתחיל תוך שבע שנים מאישור התוכנית. אדריכלית סיגי בארי, מתכננת VATMAL, ציינה:
"התמריץ יעודד מימוש ויישום מהיר של תכניות תוך הבטחת תועלת לכלל המעורבים".
בנוסף להגברת הצפיפות, הממשלה משקיעה בתשתיות ציבוריות כמו כבישים, מדרכות, פארקים ומוסדות חינוך, ואף מעניקה מענקים לפיתוח מבנים ציבוריים בתוך מתחמי ההתחדשות. בשנת 2020, הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית הקצתה 40 מיליון ש"ח לפרויקטים חברתיים באזורים מוחלשים כלכלית. בשנים האחרונות התמריצים מתרחבים גם לאזורים שמחוץ למרכז הארץ.
פיתוח מחוץ למרכז הארץ
כדי לעודד התחדשות עירונית גם בפריפריה, הממשלה מעניקה תמריצים ממוקדים בערים כמו באר שבע ואילת, שבהן הביקוש נמוך יותר. במקרים אלו, ניתנים מימון ישיר או מענקים שמבטיחים ליזמים רווחיות מספקת לפרויקטים.
בעקבות הצלחת הפיילוט ברמלה, VATMAL מתכננת ליישם את "תמריץ המימוש" של 5% גם בפרויקטים עתידיים ברחבי הארץ. תמריצי 5% ניתנים רק ליזמים שמתחילים בבנייה בתוך פרק זמן מוגדר, מה שמונע עיכובים ואגירת קרקעות.
בשנת 2023, כמעט מחצית מיחידות הדיור שאושרו לבנייה בישראל – כ-47% – היו חלק מפרויקטי התחדשות עירונית, מה שממחיש את החשיבות של תמריצים אלו בקידום תחום זה.
קול קורא 9/2026 לערים מעורבות
מענקים וסיוע טכני
במאי 2024, הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית חתמה על הסכמי מסגרת עם ערים מעורבות כמו רמלה, קריית גת, חולון, פתח תקווה, יהוד ואשקלון. במסגרת ההסכמים, הרשויות המקומיות מקבלות מענקים בגובה של 25,000 ש"ח עד 30,000 ש"ח לכל דירה חדשה שמקבלת היתר בנייה בפרויקט התחדשות עירונית. התקציב הכולל שהוקצה להסכמים אלו עומד על 120 מיליון ש"ח. כדי להיות זכאיות להסכם, הרשויות המקומיות נדרשות להחזיק "מלאי תכנוני" של לפחות 2,500 יחידות דיור בפרויקטים של התחדשות עירונית.
אלעזר במברגר, מנכ"ל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התייחס להשפעת ההסכמים:
"הסכמי המסגרת להתחדשות עירונית שינו את המציאות בכל הנוגע להוצאת היתרי בנייה לפרויקטי פינוי בינוי בישראל".
בנוסף למענקים, הממשלה מספקת גם סיוע טכני באמצעות ועדת היגוי בראשות מנכ"ל הרשות. ועדה זו בוחרת פרויקטי תשתית מתוך רשימות שהוגשו על ידי הרשויות המקומיות, מה שמבטיח שהמשאבים יגיעו למקומות שבהם הם נדרשים ביותר. הנתונים מצביעים על עלייה משמעותית: בתוך שנתיים בלבד, מספר היתרי הבנייה לפינוי בינוי זינק מ־2,000 יחידות בשנה ל־22,000 יחידות.
מועדי הגשה
רשויות מקומיות המעוניינות להצטרף להסכמי המסגרת נדרשות להכין רשימה מתועדפת של צרכי תשתית ולהגיש אותה לוועדת ההיגוי של הרשות. ככל שרשות מקדמת יותר פרויקטים ומגיעה ליעד של 2,500 יחידות דיור במלאי התכנוני שלה, היא זכאית לתמיכה מוגברת ולמימון נוסף עבור תשתיות ציבוריות. יזמים הזכאים לתמריצים מחויבים להתחיל בבנייה תוך שבע שנים ממועד אישור התוכנית, כדי למנוע עיכובים ואגירת קרקעות.
תמריצים נוספים להתחדשות עירונית
הליכי אישור מהירים ומענקי תכנון
מעבר לתמריצים שכבר הוזכרו, קיימים גם הליכי אישור מהירים ומענקי תכנון שמטרתם לזרז את תהליכי ההתחדשות העירונית ברחבי הארץ. כלים אלה מהווים חלק ממערך רחב שנועד לעודד פרויקטים ולשפר את קצב הביצוע שלהם.
אחת הדוגמאות הבולטות היא תוכנית "תמריצי מימוש" שהשיקה הוועדה הארצית לתכנון ובנייה. במסגרת התוכנית, יזמים שמתחילים בבנייה בתוך שבע שנים זוכים לתוספת של 5% בזכויות הבנייה. המטרה המרכזית של המהלך היא לקדם את הפרויקטים במהירות ולמנוע מצבים של עיכובים או אגירת קרקעות.
כך למשל, בפרויקט גיורא שברמלה, יזמים קיבלו תוספת של 5% בזכויות הבנייה. דוגמה זו ממחישה כיצד תמריצים מסוג זה יכולים להשפיע באופן מהיר על קידום פרויקטים, גם כאשר רווחיות המינימום עומדת על 16%, בהתאם להוראות "תקן 21".
לדברי נציגי ות"ל, תוספת הזכויות "אינה מהווה שינוי מהותי ונמצאה אפשרית לאחר בדיקה מחודשת של ההשלכות התכנוניות והתכניתיות".
דרישות הזכאות
קריטריונים סוציו-אקונומיים וצפיפות
כדי לזכות בתמריצים ממשלתיים להתחדשות עירונית, יש לעמוד בקריטריונים מוגדרים שמטרתם להבטיח שהתמיכה תנותב לפרויקטים עם פוטנציאל אמיתי לשיפור המרחב העירוני בישראל.
עבור רשויות מקומיות, התנאי המרכזי הוא החזקה במלאי תכנוני של לפחות 2,500 יחידות דיור בפרויקטי התחדשות עירונית. בנוסף, עליהן להגיש רשימה של פרויקטי תשתית רלוונטיים לאזורי ההתחדשות, שאותם יש לאשר בוועדת היגוי בראשות מנכ"ל הרשות.
במקרה של יזמים, פרויקט חייב להיות מסווג כ"פינוי בינוי" ולכלול לפחות 24 יחידות דיור קיימות. מעבר לכך, הפרויקט נדרש לעמוד בדרישות כלכליות לפי "תקן 21". לדוגמה, ברמלה נקבע רווח יזמי של 16% כקריטריון. עבור פרויקטי תמ"א 38, התנאי הוא שהמבנה קיבל היתר בנייה לפני שנת 1980.
בנוסף, קיים תמריץ חדש בשם "תמריץ מימוש", המציע תוספת של 5% בזכויות הבנייה ליזמים שמתחילים בבנייה תוך שבע שנים מאישור התוכנית.
עמידה בתנאים אלו היא רק הצעד הראשון בדרך ליישום מוצלח של פרויקטי התחדשות עירונית.
תכנון משותף ופיתוח
כדי להבטיח הצלחה בפרויקטים, נדרש שיתוף פעולה הדוק בין כל הגורמים המעורבים. התמריצים הממשלתיים מחייבים עבודה משותפת בין רשויות מקומיות, יזמים ומתכננים. ישנם שני מסלולים עיקריים:
- מסלול הרשויות: הרשות המקומית מתכננת את הפרויקט יחד עם הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית.
- מסלול המיסוי: היזם מקבל את הסכמת הדיירים ומגיש את התוכנית לאישור.
בפרויקטים רחבי היקף, נהוג לחלק את העבודה ל"מתחמי מימוש" כדי לאפשר פיתוח בשלבים, בהתאם ללוחות הזמנים הנדרשים. דוגמה לכך היא מתחם גיורא ברמלה, שבו שיתוף הפעולה בין ות"ל לבין היזמים הבטיח עמידה בדרישות הכלכליות.
"התמריץ יעודד את המימוש והיישום המהיר של התוכניות תוך הבטחת תועלת לכל המעורבים" – אדריכל סיגי בארי, מתכנן ות"ל
השפעת התמריצים הממשלתיים על שוק הנדל"ן
יתרונות ליזמים ולמשקיעים
התמריצים הממשלתיים חוללו שינוי משמעותי בשוק הנדל"ן בישראל. מספר היחידות שקיבלו היתרי בנייה בפרויקטי פינוי-בינוי קפץ מכ-2,000 יחידות לכ-22,000 יחידות בתוך שנתיים בלבד. מה עומד מאחורי הנתון המרשים הזה? הסכמי המסגרת שמעניקים לעיריות מענקים של 25,000-30,000 ₪ לכל יחידת דיור חדשה שמקבלת היתר בנייה.
עבור יזמים, מדובר בפתרון לבעיה כלכלית משמעותית. כך למשל, בנובמבר 2024, הוועדה הארצית לתכנון ובנייה (ות"ל) אישרה תוספת של 5% בזכויות הבנייה למתחם גיורא ברמלה – תוספת של כ-160 יחידות – במטרה לשפר את שולי הרווח. יזמים גדולים כמו אאורא, חי נחמיאס וגרופית, שהתנגדו בתחילה לתוכנית בגלל חוסר כדאיות כלכלית, קיבלו מענה ישיר לחששותיהם.
גם משקיעים נהנים. התמריצים פותחים דלתות להזדמנויות חדשות באזורים שבעבר נחשבו לפחות אטרקטיביים, בעיקר במרכז הארץ שבו הקרקעות הפנויות הולכות ונעלמות. עם זאת, לצד היתרונות, עולים גם אתגרים שדורשים התייחסות.
סיכוני תשתיות ואישורים
לצד ההזדמנויות, ישנם סיכונים שלא ניתן להתעלם מהם. עומסי תשתיות הם אחד האתגרים המרכזיים: תוספת של 5% בזכויות הבנייה מחייבת בחינה זהירה של ההשלכות התכנוניות והתשתיתיות, כדי לוודא שהצפיפות הנוספת לא תכביד יתר על המידה על השכונה.
בעיה נוספת היא לוחות זמנים לחוצים. התמריצים מותנים בכך שהבנייה תחל תוך שבע שנים מאישור התוכנית. אי עמידה במועד הזה עלולה לגרום לאובדן הזכויות הנוספות ולפגיעה במודל הכלכלי של הפרויקט. גורמים חיצוניים, כמו סכסוכים ביטחוניים ממושכים, עלולים להוביל לקיפאון אזורי ולעכב פרויקטים.
בנוסף, ישנה מגמה של נטישת פרויקטים על ידי יזמים, אפילו באזורים מבוקשים כמו תל אביב. הסיבות לכך כוללות שינויים כלכליים או מורכבויות תכנוניות. עיכובים רגולטוריים, כמו מדיניות עירונית שמגבילה גובה מבנים או נותנת עדיפות לתכנון מקומי, ממשיכים להוות מכשול, גם כאשר הוועדות הארציות מעורבות. כל אלה מציבים אתגרים משמעותיים במאמץ לקדם התחדשות עירונית בקנה מידה רחב.
השוואה בין התוכניות
השוואה בין תוכניות התחדשות עירונית בישראל: תמ"א 38, פינוי-בינוי וקול קורא 9/2026
כדי להבין איזו תוכנית מתאימה לכל פרויקט, חשוב להשוות בין תמ"א 38, פינוי-בינוי וקול קורא 9/2026.
| מאפיין | תמ"א 38 | פינוי-בינוי | קול קורא 9/2026 |
|---|---|---|---|
| היקף הפרויקט | בניין בודד | מתחמים עירוניים רחבים | ערים מעורבות ויישובים ערביים |
| תמריץ מרכזי | תוספת קומות ופטור ממס | צפיפות גבוהה ובונוס של 5% | מענקים ממשלתיים וליווי טכני |
| זכאות | מבנים שנבנו לפני 1980 | מתחמים שהוכרזו כ"פינוי-בינוי" | קריטריונים סוציו-אקונומיים וערים מעורבות |
| דרישת זמן | משתנה לפי הרשות המקומית | מגבלת 7 שנים לניצול הבונוס | מועדי הגשה מוגדרים מראש |
| סיכון מרכזי | שינוי מדיניות מקומית או פקיעת התוכנית | כדאיות כלכלית בהתאם לתקן 21 | הקצאת תקציב ועמידה בתנאים טכניים |
השוואה זו מדגישה את ההבדלים בין התוכניות, שכל אחת מהן מתאימה לקנה מידה שונה ולתנאים גיאוגרפיים וכלכליים. כך למשל, בגיורא שברמלה, שולי הרווח עמדו על 10% בלבד, בעוד שתקן 21 דורש מינימום של 16%. בתגובה לכך, ות"ל אישרה תוספת של 160 יחידות דיור, בתנאי שהבנייה תתחיל תוך 7 שנים.
"התמריץ יעודד מימוש מהיר של תוכניות, תוך יצירת תועלת לכל הגורמים המעורבים." – אדריכלית סיגי בארי, מתכננת ות"ל
בהתבסס על ההשוואה, ניתן לראות שתמ"א 38 מתאימה לפרויקטים נקודתיים, בעוד שפינוי-בינוי מתאים למתחמים עירוניים גדולים עם פוטנציאל צפיפות גבוה, אך גם סיכונים כלכליים בהתאם לתקן 21. קול קורא 9/2026 מתמקד בערים ויישובים עם צרכים חברתיים-כלכליים ייחודיים. הבחירה בתוכנית תלויה בגודל הפרויקט, מיקומו, והמודל הכלכלי שנבחר. הנתונים האלו מספקים מבט רחב על היתרונות והאתגרים של כל תוכנית, וההשפעה על שוק הנדל"ן תידון בהמשך.
הזדמנויות השקעה בקרקע טרום-תכנון
השקעה בקרקעות טרום-תכנון מציעה פוטנציאל משמעותי לרווח, במיוחד לאור השפעת התמריצים להתחדשות עירונית. תמריצים אלו, כמו תוספת של 5% לזכויות הבנייה, יכולים להוביל לעלייה משמעותית בערך הקרקע. דוגמה לכך היא מתחם "גיורא" ברמלה, שבו בנובמבר 2024 נוספו כ-160 יחידות דיור לתוכנית המקורית שכללה 3,206 יחידות דיור. משקיעים שרכשו קרקע באזור לפני אישור התמריץ נהנו מעליית ערך מיידית.
החשיבות של תקן 21
תקן 21, שמגדיר רווח יזמי מינימלי של 16% (לעומת 10% בתוכניות אחרות), הוא מרכיב קריטי בהערכת כדאיות הפרויקטים. תמריצי המימוש מאפשרים לגשר על הפערים הללו, אך כדי להבטיח שההשקעה תהיה משתלמת, חשוב להיעזר בהערכה מקצועית.
מגבלת הזמן – יתרון למשקיעים מוקדמים
התמריצים מוגבלים בזמן ודורשים התחלה בבנייה תוך 7 שנים מאישור התוכנית. מגבלה זו דוחפת יזמים לפעול במהירות ומייצרת הזדמנות עבור משקיעים מוקדמים למכור את הקרקע לפני פקיעת התמריץ. בנוסף, קרבה לתשתיות עתידיות, כמו קו המטרו M1, משפרת עוד יותר את פוטנציאל עליית הערך של הקרקעות באזור.
קליימקס נדל"ן – השותף האידיאלי להשקעות בקרקע
קליימקס נדל"ן מתמחה בזיהוי והשבחת קרקעות פרטיות טרם שינויי ייעוד. החברה מלווה את המשקיעים לאורך כל שלבי התכנון והאישורים, תוך מינוף פתרונות מימון מבנק מזרחי-טפחות. בנוסף, המשקיעים מיוצגים על ידי עורכי דין מובילים בתחום הסכמי השותפות וקבוצות הרכישה.
"התמריץ יעודד מימוש מהיר של תוכניות, תוך יצירת תועלת לכל הגורמים המעורבים." – אדריכלית סיגי בארי, מתכננת ות"ל
סיכום
התמריצים שמציעה הממשלה הם כלי מרכזי שמסייע להצלחת פרויקטים של התחדשות עירונית בישראל. הבנת סוגי התמריצים, כמו תמ"א 38 ותמריצי המימוש החדשים של ות"ל, מאפשרת לזהות הזדמנויות ולהעריך את כדאיות הפרויקטים בצורה מדויקת יותר. הנה כמה נקודות מרכזיות שמשפיעות על הצלחת הפרויקטים.
תמריץ המימוש, הכולל תוספת של 5% בזכויות הבנייה, מדגיש את הצורך להתחיל בבנייה בתוך 7 שנים. מנגנון זה יוצר לחץ זמנים על יזמים, אך גם פותח חלון הזדמנויות משמעותי למשקיעים מוקדמים. במיוחד בקרקעות טרום-תכנון, פוטנציאל עליית הערך יכול להיות משמעותי במיוחד.
תקן 21 קובע רף רווח יזמי מינימלי של 16%, ומהווה מדד חשוב להערכת כדאיות כלכלית. פרויקטים עם רווח נמוך יותר לרוב זקוקים לתמריצים נוספים כדי להפוך למשתלמים. לכן, הכרת הקריטריונים לזכאות, כמו מדדים סוציו-אקונומיים, צפיפות ומיקום, היא קריטית לתכנון השקעות בצורה מושכלת.
משקיעים שמבינים את מנגנוני התמריצים מסוגלים לזהות מוקדם פרויקטים עם פוטנציאל גבוה, במיוחד באזורים שמתקרבים לתשתיות חדשות, כמו קו המטרו M1. ליווי מקצועי לאורך שלבי התכנון והאישורים, יחד עם הבנה מעמיקה של התמריצים, הם הדרך להשקעה חכמה בהתחדשות עירונית בישראל. עבור משקיעים מוקדמים, ליווי מקצועי מצד קליימקס נדל"ן עשוי לשפר את תוצאות ההשקעה בקרקעות טרום-תכנון באופן משמעותי.
FAQs
איך בודקים אם פרויקט עומד בתקן 21?
כדי לוודא שפרויקט עומד בתקן 21, חשוב לעיין בתוכניות הבנייה ובאישורים שהוגשו למוסדות התכנון המתאימים. יש לוודא שהמסמכים כוללים את כל הדרישות של התקן, לצד אישורים רשמיים מהוועדה המקומית או המחוזית. במקרים רבים, ניתן למצוא מסמכים והיתרים רלוונטיים גם באתרי האינטרנט של הרשות המקומית או מוסדות התכנון, מה שעשוי להקל על הבדיקה.
מה קורה אם היזם לא מתחיל לבנות בתוך 7 שנים?
אם היזם לא מתחיל בבנייה תוך 7 שנים, קיים סיכוי שתמריץ של 5% מזכויות הבנייה במסגרת תוכנית הפינוי-בינוי, כפי שנעשה ברמלה, יבוטל. מעבר לכך, הזכויות על הקרקע לא יתחדשו באופן אוטומטי, דבר שעלול להשפיע לרעה על הכדאיות הכלכלית של הפרויקט.
איך תמריץ ה־5% בזכויות בנייה משפיע על שווי הקרקע טרום־תכנון?
תמריץ של 5% בזכויות הבנייה מעלה את ערך הקרקע עוד לפני שלב התכנון. למה? כי הוא מוסיף זכויות בנייה שמרחיבות את פוטנציאל הפיתוח ואת אפשרויות הרווח העתידי. מעבר לכך, התמריץ הזה גם מקטין את הסיכון הכלכלי עבור משקיעים, מה שהופך את הקרקע למושכת יותר להשקעה.
