רוצים לדעת איך לשנות קרקע חקלאית לקרקע לבנייה? בישראל, זהו תהליך מורכב, ארוך ויקר, אך פוטנציאל הרווח יכול להיות גבוה. התהליך מוסדר על פי חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, ומושפע מתוכניות מתאר ארציות כמו תמ"א 35.
עיקרי הדברים:
- מה זה שינוי ייעוד? מעבר מקרקע שמיועדת לחקלאות לקרקע לבנייה, מסחר, או תעשייה.
- מי רשאי? בעלי קרקע פרטית יכולים להגיש בקשה, אך רוב הקרקעות בישראל מנוהלות על ידי רמ"י (רשות מקרקעי ישראל).
- כמה זמן זה לוקח? בין 5 ל-15 שנים בממוצע.
- עלויות מרכזיות: היטל השבחה בגובה 50% מעליית ערך הקרקע, מסים נוספים ותשלומים לרשויות.
- מגבלות: עד אישור סופי, כל שימוש לא חקלאי בקרקע אסור ועשוי לגרור קנסות.
קליימקס נדל״ן מתמחה בזיהוי קרקעות פרטיות עם פוטנציאל השבחה בטווח של 3–8 שנים בלבד. החברה מספקת ליווי מקצועי, שקיפות מלאה, ובדיקת קרקע לפי תקן 22 ותמ"א 35.
למידע נוסף על שלבי התהליך, עלויות, וסיכונים – המשיכו לקרוא.
יסודות משפטיים של שינוי ייעוד קרקע חקלאית
מהו שינוי ייעוד קרקע חקלאית?
שינוי ייעוד הוא תהליך משפטי שמטרתו לשנות את השימוש המותר בקרקע, כפי שהוגדר בתוכנית בניין עיר (תב"ע) החלה עליה. במילים פשוטות, מדובר בהעברת קרקע מחקלאות לשימושים אחרים, כמו מגורים, מסחר או תעשייה.
קרקע חקלאית מוגדרת בחוק הישראלי כשטח שיועד בתוכנית מתאר (ארצית, מחוזית או מקומית) אך ורק לפעילות חקלאית. לעיתים, תהליך זה מכונה גם "הפשרה".
כדי להבין זאת לעומק, חשוב לדעת ש"ייעוד" מתייחס לשימוש המותר על הקרקע – מגורים, מסחר, תעשייה, תיירות או תחבורה. כל שימוש החורג מהייעוד המאושר מחייב קבלת היתר או אישור מיוחד, בהתאם לסעיף 145(ב) לחוק התכנון והבנייה.
בהמשך, נתמקד בחוקים ובתקנות שמסדירים תהליך זה.
חוקים ותקנות מרכזיים
חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 הוא הבסיס המשפטי לתהליך שינוי ייעוד בישראל. החוק מפרט את אופן הגשת התוכניות, תהליכי הבדיקה והאישור שלהן על ידי ועדות התכנון. סעיף 156 בחוק מתייחס במיוחד למגבלות על קרקעות חקלאיות וסביבה חופית.
להלן סקירה של תקנות והחלטות מרכזיות שמשפיעות על תהליך שינוי הייעוד:
| תקנה/החלטה | תיאור |
|---|---|
| תמ"א 35 | תוכנית מתאר ארצית המכוונת פיתוח לאזורים עירוניים ושומרת על שטחים פתוחים |
| תקן 22 (שמאות) | מסמך שמפרט חובת גילוי סיכונים והסתברויות בקרקעות שאינן זמינות לבנייה |
| החלטות רמ"י 533, 611, 717, 1470 | עוסקות בפיצויים והמרת קרקעות חקלאיות |
| החלטות רמ"י 1588/1589 | מסדירות התקנת מערכות סולאריות על קרקע חקלאית |
| החלטת רמ"י 1445 | מתירה בניית מבנים תומכי חקלאות, כמו מחסנים ומתקני קירור |
נקודה משפטית חשובה: פסק הדין של בג"ץ 244/00, הידוע כ"פרשת הקשת המזרחית הדמוקרטית", ביטל החלטות רמ"י קודמות (717, 727, 737) שהעניקו הטבות מוגזמות למתיישבים חקלאיים. בג"ץ קבע את עקרון "הצדק החלוקתי" בניהול קרקעות.
בנוסף, ועדת ולקשפ"ח (הוועדה לשמירה על קרקעות חקלאיות ושטחים פתוחים) היא גוף מיוחד שחייב לאשר כל תוכנית הכוללת שינוי ייעוד של קרקע שהוכרזה כחקלאית. אם הקרקע מוגדרת כך, התהליך המשפטי הופך למורכב יותר.
בהמשך, נעמיק בשאלה מי יכול ליזום את תהליך השינוי.
מי יכול לשנות ייעוד של קרקע חקלאית?
שינוי ייעוד של קרקע חקלאית הוא תהליך מורכב, שמצריך הבנה של הגורמים המעורבים ושל הסמכויות השונות. בעלי קרקע פרטית יכולים להגיש תוכנית מפורטת (תב"ע) לוועדות התכנון המקומיות והמחוזיות, אך זהו רק חלק מהתמונה.
מינהל מקרקעי ישראל (רמ"י) הוא הגוף המרכזי שמוסמך ליזום שינוי ייעוד בקרקעות המדינה. לצד זאת, גם ועדות התכנון המקומיות והמחוזיות יכולות ליזום שינויים במסגרת תוכניות אב אזוריות.
אילו גורמים משפיעים על אישור שינוי הייעוד?
אישור שינוי ייעוד תלוי בכמה גורמים מרכזיים:
- תמ"א 35: זהו אחד הקריטריונים החשובים ביותר. קרקע שמוגדרת כ"מרקם עירוני" (בדרך כלל מסומנת בצהוב במפות) נחשבת כבעלת סיכוי גבוה לשינוי ייעוד למגורים. התוכנית מחלקת את המדינה למרקמים שונים, כמו עירוני, כפרי, שימור, משולב וחופי – כשהעירוני הוא בעל הפוטנציאל הגבוה ביותר.
- רציפות טריטוריאלית: הרשויות נוטות לאשר שינוי ייעוד לקרקעות שמתחברות באופן ישיר ליישובים קיימים. לעומת זאת, קרקע שתיצור אזורי ניתוק מבודדים תתקשה לקבל אישור.
- עמדת הרשות המקומית: אם הרשות המקומית מתנגדת לשינוי, או אם יש מספיק קרקעות זמינות לבנייה בתחומה, הסיכוי לאישור פוחת משמעותית.
- מגבלות סביבתיות וביטחוניות: קרקע שנמצאת בקרבת בסיסים צבאיים, שמורות טבע, מפעלי תעשייה או צירי תחבורה מרכזיים עלולה להיפסל לשינוי ייעוד. בנוסף, תקן 22 מחייב להציג דו"ח שמאי שמעריך את סיכויי שינוי הייעוד, לוח הזמנים המשוער ואת השווי הצפוי.
קרקע פרטית מול קרקע של המדינה
ההבדל בין קרקע פרטית לקרקע ממשלתית הוא מהותי ומשפיע באופן ישיר על זכויות המשקיע.
| תכונה | קרקע פרטית | קרקע ממשלתית (רמ"י) |
|---|---|---|
| רישום | רשומה בטאבו על שם הבעלים | מנוהלת על ידי רמ"י; מוחזקת בחכירה |
| תועלת מההשבחה | הבעלים נהנה מעליית הערך (בניכוי מיסים) | המדינה מקבלת את ההשבחה; החוכר מקבל פיצוי מינימלי |
| סטטוס הבעלות לאחר שינוי | נשארת בבעלות הבעלים | חוזרת לרוב למדינה לשיווק במכרז |
| זכויות פיתוח | זכויות מלאות לפיתוח לפי התוכנית החדשה | החוכר עשוי לקבל "זכות יזום" ל-20% מהשטח בתמורה למחיר שוק |
| סיכון השקעה | תלוי בשוק ובתכנון | סיכון גבוה לאיבוד זכויות הקרקע למדינה |
בקרקע ממשלתית, החוכר עשוי לקבל "זכות יזום" מוגבלת, אך הדבר כרוך בתשלום שווי השוק, מה שמגביר את הסיכון לאיבוד זכויות הפיתוח.
לדברי עו"ד גד סטילמן, מומחה בתחום הנדל"ן:
"המדינה, ורק המדינה, היא זו שתקבל ותיהנה מהזכויות המלאות בקרקע המופשרת ותשווק אותה במכרז למרבה במחיר."
לפני כל השקעה, חשוב לבדוק את סוג הבעלות. האם מדובר בקרקע פרטית הרשומה בטאבו, או בקרקע מנוהלת על ידי רמ"י, שעלולה לחזור למדינה? במסגרת דו"ח תקן 22, חובה לציין אם הקרקע מנוהלת על ידי רמ"י ולבחון את הסיכון הכרוך בכך.
בפרקים הבאים נפרט על העלויות וההיטלים הכרוכים בשינוי ייעוד הקרקע.
תהליך שינוי הייעוד: שלב אחר שלב
תהליך שינוי ייעוד קרקע חקלאית – שלבים, גורמים ולוחות זמנים
שינוי ייעוד של קרקע חקלאית הוא תהליך בירוקרטי מורכב שכולל כמה שלבים מרכזיים. הבנה מעמיקה של השלבים ושל לוחות הזמנים יכולה לעזור בהערכת משך ההשקעה ובבחינת סיכויי ההצלחה.
איך מגישים בקשה לשינוי ייעוד?
השלב הראשון הוא הגשת תוכנית מפורטת לוועדה המקומית לתכנון ובנייה. הוועדה, שבה חברים נציגי מועצה ומהנדסי הרשות, בוחנת את התוכנית ומעבירה המלצה לוועדה המחוזית. כדי להימנע מעיכובים ודחיות, חשוב לוודא שהתוכנית תואמת לתמ״א 35 ולתוכניות מתאר מחוזיות, שכן סתירות לתוכניות הללו עלולות להוביל לדחייה מיידית. אם מדובר בקרקע ממשלתית, הבקשה מוגשת דרך האתר של מינהל מקרקעי ישראל.
לאחר מכן, התהליך עובר לבדיקה מעמיקה בוועדה המחוזית.
תהליך הבדיקה בוועדה המחוזית
כשהוועדה המחוזית מקבלת את ההמלצה מהוועדה המקומית, היא מתחילה בבדיקה האם התוכנית עומדת בתנאים שנקבעו ומתיישבת עם התוכניות הלאומיות והמחוזיות. צוות מומחים מתחומים כמו תכנון, סביבה והנדסה בוחן את ההתאמה של התוכנית לאופי האזורי ולמדיניות התכנון.
לאחר הדיון בתוכנית, הוועדה יכולה להחליט להמשיך בתהליך, לדחות את התוכנית או לדרוש תיקונים. אם נדרשים תיקונים, יש למגיש עד חצי שנה לבצעם. לאחר אישור ראשוני, התוכנית מתפרסמת לעיון הציבור למשך 60 יום, שבמהלכם ניתן להגיש התנגדויות.
במקביל לתקופת העיון הציבורי, התוכנית נשלחת לשר הפנים, שבדרך כלל מקבל החלטה תוך 30 יום מסיום הדיונים.
עם סיום שלב העיון הציבורי ואישור התוכנית, ניתן להעריך את משך הזמן הכולל לתהליך.
כמה זמן לוקח שינוי ייעוד?
במקרים רגילים, שינוי ייעוד של קרקע חקלאית יכול להימשך בין 3 ל-10 שנים. לעומת זאת, בפרויקטים מורכבים, כמו כאלה שכוללים שינויים משמעותיים בתשתיות או התנגדויות רבות, התהליך עשוי להימשך 5 עד 15 שנים ואף יותר. אם התוכנית נדחית על ידי הוועדה המחוזית, ניתן לערער לוועדה הארצית לתכנון ובנייה, ובמקרים של דחייה נוספת, ניתן לפנות לבית המשפט העליון – מה שעלול להאריך את התהליך בשנים נוספות.
| שלב | גוף אחראי | פעולה מרכזית | משך זמן |
|---|---|---|---|
| הגשה | ועדה מקומית | בדיקה ראשונית והמלצה | תלוי במקרה |
| בדיקה | ועדה מחוזית | בדיקת התאמה לתמ״א 35 | תלוי במקרה |
| תיקונים | המגיש | יישום השינויים הנדרשים | עד 6 חודשים |
| עיון ציבורי | הציבור/גורמים מעוניינים | הגשת התנגדויות | 60 יום |
| החלטה סופית | שר הפנים | אישור או דחייה רשמית | כ-30 יום לאחר הדיון |
| תהליך כולל | כל הוועדות | מההגשה ועד אישור סופי | 3–10 שנים (סטנדרטי) / 5–15 שנים (מורכב) |
sbb-itb-656f529
עלויות כספיות ותשלומים
כאשר נכנסים לתהליך שינוי ייעוד קרקע, חשוב להבין את ההיבטים הכספיים הכרוכים בכך. מדובר בתהליך שיכול להיות כרוך בהוצאות משמעותיות, ולכן ידע מוקדם על העלויות יכול לסייע בקבלת החלטות מושכלות. בין התשלומים המרכזיים יש לציין את היטל ההשבחה, מס שבח מקרקעין (למוכר) ומס רכישה (לקונה).
סכומי פיצוי לדיירים
במצבים שבהם מינהל מקרקעי ישראל מבטל חוזה חכירה חקלאי בעקבות שינוי ייעוד הקרקע, הדיירים – בין אם מדובר בקיבוצים, מושבים או חקלאים פרטיים – זכאים לפיצוי. הפיצוי יכול להיות כספי או לכלול אפשרויות אחרות, בהתאם להחלטות המינהל. לצד הפיצוי, בעלי הקרקע נדרשים לשלם את היטל ההשבחה.
היטל השבחה
היטל ההשבחה מהווה תשלום משמעותי בתהליך שינוי הייעוד. הוא נגבה על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה עם אישור תוכנית שמשנה את ערך הקרקע. לדוגמה, אם שווי הקרקע היה 500,000 ₪ לפני השינוי ועלה ל-2,500,000 ₪ לאחריו, ההיטל, המחושב כ-50% מעליית הערך, יעמוד על 1,000,000 ₪.
מעבר לכך, בעלי קרקעות במקרקעי ישראל עשויים להתמודד עם "אירוע מס כפול". לפי חוזר רשות המסים משנת 2020, שינוי ייעוד נחשב לשני אירועי מס נפרדים: החזרת הקרקע למינהל ("עסקת החזרה") ורכישה מחדש של הזכויות לצורך השימוש החדש ("עסקת רכישה"). עו"ד ורו"ח עמית זומר ממשרד פרל כהן התייחס לכך:
"המיסוי הכולל על המעבר עשוי לעלות… מצב זה, שנוצר על ידי החוזר החדש, יוצר אי ודאות בשווי העסקה למטרות המס".
טבלה מרכזת תשלומים
| מס/תשלום | גורם משלם | תיאור |
|---|---|---|
| מס שבח מקרקעין | מוכר / בעל הקרקע | מס על הרווח הנוצר מההפרש בין מחיר הרכישה למחיר המכירה |
| מס רכישה | קונה / חוכר | מס על רכישת זכויות הקרקע החדשות (למשל, 8% ליחידת מגורים נוספת) |
| היטל השבחה | בעל הקרקע | תשלום לרשות המקומית, המחושב כ-50% מעליית הערך |
| מע״מ | מוכר (במקרים מסוימים) | עשוי לחול על החלק החקלאי הפעיל של המשק |
מה מותר ומה אסור לעשות עם הקרקע
מגבלות לפני אישור שינוי הייעוד
עד לאישור הסופי של שינוי ייעוד הקרקע, היא כפופה לחוקי השימוש בקרקע חקלאית. כל שימוש למטרות מגורים, מסחר או תעשייה לפני קבלת האישור נחשב בלתי חוקי. המשמעות היא שאי אפשר לבנות על הקרקע, להשכיר אותה לצדדים שלישיים או לשנות את ייעודה ללא אישור מפורש בכתב משר החקלאות.
הפרת ההגבלות הללו עלולה לגרור השלכות חמורות, כמו תביעה להפקעת זכויות, חיוב בתשלום דמי שימוש רטרואקטיביים ואף פינוי מיידי. לדוגמה, במקרה שבו בעל קרקע הסב מבנה חקלאי ליחידת מגורים להשכרה, הוא חויב לשלם 300,000 ₪ דמי שימוש למינהל מקרקעי ישראל, בנוסף לצו פינוי שהוצא נגדו.
בפסק הדין תלמי מנשה (ע״א 10998-02-16), בית המשפט פסק כי אגודה חקלאית שהשכירה שטח של 180 דונם לצד שלישי לעיבוד, במקום לעבד את הקרקע בעצמה, הפרה את חוק ההתיישבות. בעקבות זאת, הורה בית המשפט על פינוי הקרקע והחזרתה למדינה.
לאחר אישור שינוי הייעוד, משתנים התנאים והחובות של בעלי הקרקע, כפי שמוסבר בהמשך.
דרישות לאחר שינוי הייעוד
עם אישור שינוי הייעוד, בעלי הקרקע נדרשים לעמוד בדרישות משפטיות נוספות. לדוגמה, קרקעות שבבעלות מינהל מקרקעי ישראל עשויות לעבור שינוי בחוזה החכירה החקלאי, שיכול להסתיים אוטומטית, לצד דרישה להחזיר את הקרקע למינהל . בנוסף, יש לשלם דמי היתר או דמי היוון כדי להתאים את תנאי החכירה לייעוד החדש.
במסגרת תהליך שינוי הייעוד, הקרקע עוברת חלוקה מחדש בתהליך שנקרא "איחוד וחלוקה". בתהליך זה, מגרשים חקלאיים מחולקים מחדש למגרשי בנייה, בהתאם לטבלאות איזון והקצאה. חשוב לציין כי הרשויות רשאיות להפקיע עד 40% משטח הקרקע לצרכים ציבוריים – כמו כבישים, פארקים ומוסדות חינוך – ללא פיצוי כספי לבעלי הקרקע.
לפני תחילת עבודות בנייה או מכירת הקרקע, יש לשלם את כל ההיטלים והאגרות הנדרשים, כולל היטל פיתוח תשתיות. עלות היטל כזה יכולה להגיע למאות אלפי שקלים ליחידת דיור.
סיכום: מה בעלי קרקעות צריכים לדעת
נקודות מפתח למשקיעים
שינוי ייעוד של קרקע חקלאית הוא תהליך לא פשוט, שדורש הבנה מעמיקה של כל השלבים, העלויות והדרישות המשפטיות. השלב הראשון והבסיסי ביותר הוא לוודא שהקרקע רשומה כקרקע פרטית בטאבו ולא שייכת למינהל מקרקעי ישראל.
בדקו את סימון הקרקע בתמ"א 35 ובחנו את דו"ח תקן 22 לפני קבלת החלטה. אם הקרקע מסומנת כ"מרקם עירוני" (בדרך כלל בצבע צהוב), הסיכוי לאישור שינוי הייעוד גבוה יותר. דו"ח תקן 22 מספק מידע חשוב על מצב הקרקע מבחינה תכנונית, סיכויי שינוי הייעוד, לוחות זמנים ועלויות צפויות.
תכנון פיננסי נכון הוא קריטי, שכן יש לקחת בחשבון עלויות משמעותיות: היטל השבחה בגובה של 50% מעליית ערך הקרקע, ותשלום דמי היתר למינהל, שנע בין 11% ל-31% עבור קרקעות חכורות. בנוסף, יש לזכור שהתהליך עשוי להימשך בין 5 ל-15 שנים, ודורש ליווי של אנשי מקצוע כמו אדריכלים, שמאים, יועצי תכנון ועורכי דין.
עם ידע מתאים וליווי מקצועי, ניתן לנהל את ההשקעה בצורה חכמה ולהפחית את הסיכונים לאורך הדרך.
איך קליימקס נדל״ן יכולה לעזור
קליימקס נדל״ן מתמחה בזיהוי קרקעות פרטיות עם פוטנציאל לשינוי ייעוד, בעיקר באזורים מבוקשים במרכז הארץ. החברה מספקת ליווי מקצועי בכל שלב – החל מהגשת הבקשה לוועדה המקומית, דרך הוועדה המחוזית, ועד לאישור הסופי ופרסומו ברשומות.
כל משקיע מקבל ייצוג על ידי משרדי עורכי דין מובילים בתחום הנדל"ן, עם ניסיון רחב בהסכמי שותפות, קבוצות רכישה וניהול חשבונות נאמנות. במשך שלוש שנים ברציפות, קליימקס נדל״ן זכתה בחותם יציבות עסקית מטעם BDI, מה שמעיד על חוסנה הפיננסי ואמינותה. בנוסף, שיתוף הפעולה שלה עם בנק מזרחי טפחות מאפשר ללקוחות ליהנות מתנאי מימון ואשראי אטרקטיביים.
החברה שמה דגש על שקיפות מלאה מול המשקיעים, כולל ניתוח מעמיק של דוחות תקן 22, בדיקת בעלות הקרקע (פרטית מול מינהל), ובחינת התאמה לתמ"א 35 – כל זאת כדי למזער סיכונים ולהשיג תשואה מקסימלית עבור ההשקעה.
FAQs
מהם השלבים העיקריים לשינוי ייעוד של קרקע חקלאית בישראל?
שינוי ייעוד של קרקע חקלאית בישראל הוא תהליך שדורש הבנה מעמיקה של חוקי התכנון והבנייה, לצד ניהול מדויק של שלבים שונים. השלב הראשון בתהליך הוא בדיקה מקדימה של הקרקע, שבמסגרתה נבדק הייעוד הנוכחי שלה והתוכניות העתידיות הקיימות במסמכי התכנון המקומיים והארציים.
בשלב הבא, יש להגיש בקשה רשמית לוועדה המקומית לתכנון ובנייה. בקשה זו צריכה לכלול מסמכים תומכים, כמו חוות דעת מקצועיות ותוכניות מפורטות, שמספקות תמונה ברורה של השינויים המוצעים.
לאחר הגשת הבקשה, הוועדה בוחנת אותה על פי קריטריונים תכנוניים, תסקירי השפעה על הסביבה, ואישורים נוספים הנדרשים מגורמים שונים. לעיתים, תהליך זה כולל גם אפשרות לציבור להגיש הערות או הסתייגויות לגבי התוכנית. אם הבקשה מאושרת, השלב הבא הוא הוצאת היתרים רשמיים והתחלת יישום השינויים, תוך הקפדה על עמידה בכל הדרישות החוקיות והמנהליות.
חשוב לשקול ליווי של מומחים בתחום התכנון והנדל"ן, כמו עורכי דין מנוסים, כדי להבטיח שהתהליך יתבצע בצורה מסודרת וללא עיכובים. חברה כמו קליימקס נדל״ן מציעה ליווי מקצועי למשקיעים המעוניינים בתהליכי שינוי ייעוד, תוך שמירה על שקיפות מלאה ואמינות לאורך כל הדרך.
מהן העלויות הכרוכות בתהליך שינוי ייעוד קרקע חקלאית?
שינוי ייעוד של קרקע חקלאית כרוך במגוון הוצאות כספיות, שהן חלק בלתי נפרד מהתהליך הבירוקרטי והתכנוני. בין ההוצאות המרכזיות ניתן לכלול תשלומי אגרות והוצאות מקצועיות עבור הגשת תוכניות לוועדות המקומיות לתכנון ובנייה. בנוסף, יש לקחת בחשבון שכר טרחה לאדריכלים ולמומחים בתחום התכנון, האחראים על הכנת המסמכים הדרושים.
מעבר לכך, ייתכנו עלויות נוספות כמו תשלומים עבור בדיקות ואישורים הנדרשים על ידי הוועדה המחוזית. במקרים שבהם שינוי הייעוד מוביל לעליית ערך הקרקע, עשוי להתבקש גם תשלום היטל השבחה, המבוסס על הערך המוסף שנוצר בעקבות השינוי.
לכן, חשוב שבעלי קרקע ומשקיעים ייערכו מראש ויכללו את כל ההוצאות הללו כחלק מתכנון ההשקעה בתהליך שינוי ייעוד הקרקע.
איך קליימקס נדל״ן מסייעת בתהליך שינוי ייעוד קרקע חקלאית?
קליימקס נדל״ן מציעה ליווי מקצועי ומקיף בתהליך שינוי ייעוד של קרקע חקלאית, תוך ניצול ידע וניסיון רב שהצטבר לאורך השנים. השירותים שהחברה מעניקה כוללים איתור קרקעות בעלות פוטנציאל גבוה, ייזום פרויקטים ייחודיים, ושיפור הקרקע במטרה להעלות את ערכה בשוק.
במהלך התהליך, קליימקס נדל״ן מלווה את לקוחותיה בכל שלב, החל מהגשת בקשות להיתרים ועד לתכנון מפורט של תכניות פיתוח. כל זאת נעשה בשיתוף פעולה עם משרדי עורכי דין מובילים בתחום המקרקעין, במטרה להבטיח שהלקוחות יקבלו מענה מקצועי ומדויק. החברה מקפידה על שקיפות מלאה, מקצועיות וליווי אישי, כדי להפוך את התהליך לנגיש ויעיל עבור המשקיעים.
עם רקורד עשיר של הצלחות, קליימקס נדל״ן מסייעת ללקוחותיה למצות את מלוא הפוטנציאל של הקרקע שברשותם ולהגיע לתוצאות מיטביות בתהליך המורכב של שינוי ייעוד.
